יום חמישי, 8 במאי 2008

עוּד ונֵיי, גלעד וטירן, וחלום המדבר שהתגשם

אחד החלומות המוקדמים ביותר שלנו היה חלום שכלל את "ארבעים שנה", עו­ּד וניי. זמן רב לפני שמצאנו את זכריה התחלנו להתאמן לקראת הפקת דיסק בעצמנו (הוי, כמה תמימים היינו). במשך כמה שבועות שקענו אל תוך "ארבעים שנה" ונדדנו במדבר, חווינו את הבדידות ואת הייאוש של הנדודים ושמענו, מתוך הרוח, צלילים של ניי. יואל אפילו שר לנו אותם, הניי מופיע מרחוק ואיתו עוד, ובני ישראל, עייפים, מופיעים אחריהם בענן של חול. אוי, והם לא ידעו דרכי...

אבל היום החלום הזה התגשם.

כשטירן מנגן בניי, הנפש נשפכת מרוב געגועים. החליל מלטף, מתרפק, מתחנן...


הניי עונה ליואל ב"כי אתה ה' עליון"



גם בתוך טירן (בובליל), כמו קובי הגואל, התגלה ילד של בית כנסת, אביו, שבקרוב ימלאו לו שמונים הוא חזן ופייטן עד היום וטירן גדל במסורת של שירה ופיוט תוניסאיים ועל ברכי המוזיקה הערבית. טירן מספר שאבא שלו עבד כל השנים כגזרן נעליים במפעל של קיבוץ כדי לפרנס את ששת ילדיו. אבא של גלעד מופתע מכך שהוא יכול להעיז להתפרנס ממוזיקה - הוא מאוד רצה אבל לא יכול היה להרשות לעצמו. בקליפ הזה תשמעו חוויות ילדות של טירן (שנקרא על שם סבתא שלו, חשבו שהוא יהיה בת)

גלעד חזן, נגן העוד שלנו, הוא חסיד ברסלב מתחזק עם כיפה גדולה וציצית עם תכלת. במכונית הזעירה שלו שוכנים זה בצד זה עוד, קנון, כסאות בטיחות לשני הילדים וליקוטי מוהר"ן (ואל תפספסו את הסטיקר על ארגז העוּד).








גלעד מנגן בעוד בהתמסרות ובמתיקות כאילו הוא מנגן שיר ערש לתינוק שלו ישי. גלעד ויואל הם חברים ללימודים במרכז למוזיקה מן המזרח במוסררה. האמת, אחים.


כאן גלעד מציע לנו אילתורים לארבעים שנה

גלעד סחף אותנו בהפסקה לשיחה על גור האריות של אש שפרץ מקודש הקודשים בזמן החורבן ועל טיבם של יצר ויצירה, טוב ורע והתגברות כארי לעבודת הבורא.

שני השירים שעיבדנו לעוד וניי הם, שלא במפתיע, של יואל, הכוון המזרחי שלנו. לפי עצתו של קובי הזמנו את שניהם לנגן יחד כדי שיהיה ביניהם קשר וטעם של נגינה חיה. לראשונה השתמשנו באולפן בהקלטה בשני חדרים נפרדים, כשהנגנים שומרים על קשר עין דרך הזכוכית ועל קשר אוזן דרך האוזניות. כך כל כלי מוקלט על ערוץ משלו וניתן לערוך ולתקן אותו בנפרד.

אין תגובות: