וואלס

ממורנו הרב זלמן שחטר–שלומי למדנו שלכל חלק בשבת יש טעם וקצב משלו. ערב שבת, הוא אומר, הוא בקצב של שלושה רבעים, וואלס, ויש בו מעגליות ורכות של כלה, של אמא. כשישבנו, דפנה ורות, לפני כשלוש שנים להכין את קבלת השבת הראשונה שלה, חיפשנו מנגינת וואלס ל"לכה דודי". כדי להדגים איך וואלס יושב יפה על לכה דודי שרנו את טומבלליקה. ואז החלטנו להלחין "טומבלליקה למתקדמים", המוכר לכם יותר כ"לכה דודי" של דפנה – הניגון שמקים אתכם מן הכסא וממלא את חלל התפילה שלנו בעשרות זוגות, שלישיות ומעגלי מחול.

במהלך ההקלטות של הניגון הזה אנחנו לא מצליחים להתאפק (ובעצם מי רוצה להתאפק בכלל) ובכל הזדמנות, אלו שאיתנו אינם אסורים בכבלי האוזניות מחוללים להנאתם.

הקליפ הראשון הוא אולי סנונית המחול הראשונה. החודש הוא פברואר, אנחנו במנזר בלטרון בין פרחי הבר מעבדים את הניגונים, וזכריה מופיע עטוף בגלימת חורף חומה וחמה. –כולנו מתלהבים ופשוט חייבים למדוד אותה. ודפנה? – דפנה מחוללת...

למיטב זיכרוננו גם (האב) זכריה ו(הרב) רות רקדו, אבל אולי לטובת מעמדם המכובד בקהילה המצלמה לא השכילה לתפוס אותם על חם (ואולי יש לזה קשר לכך שרות היא המתעדת...) – דפנה ויואל לא זכו לרחמים והנה קליפ שלהם בשלבי ההקלטה המוקדמים.

הקליפ הבא מתעד אירוע נדיר שלדעתנו אין לו תקדים. הכליזמרים (רשומה עליהם בקרוב) מקליטים בתוך האולפן, ודפנה מזמינה את ליאו לרקוד. ליאו, כמו שאולי הבנתם, לא מופרע כמונו, אבל לאחר היסוס קל ליאו מסכים! אני חוזרת, ליאו מסכים ומתחיל לרקוד בסגנון רוסי, לכבוד הכליזמרים הרוסים/אוקראינים שלנו. אבל בסופו של דבר הוואלס כובש גם אותו.

מומלץ לנסות בבית.