בנות יהודה

כבר סיפרנו לכם של"שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה" החלטנו לתת טיפול אירי מלכותי. את הבורן כבר שמעתם ובקרוב נשמיע לכם גם את הכינור האירי ואת החליליות. כשחשבנו על איכות הקולות שתהיה בשיר הזה היה ברור לנו שאנחנו רוצים שם את "בנות יהודה", קולות צלולים של בנות עשרה וליתר דיוק, את איילת ואת חברותיה. איילת, שהיא בת חמש עשרה, היא מן הקבועות במעגל המשורררים שלנו בתפילות. בשונה מן הילדים, איילת היא סופרן מקצועית במקהלת אנקור. בדיוק בזמן ההקלטות איילת ושתיים מחברותיה במקהלה, הגר ונועה, נבחרו לשיר עם התזמורת הפילהרמונית באופרה "חליל הקסם" של מוצרט. הנה הן בכל תפארתן יחד עם פמינו וטמינה.

השילוב בין הקולות של איילת, הגר ונועה פשוט מקסים ומייד ביקשנו מהן לשיר עבורנו ב"שמעה ותשמח" וגם ב"יחולל אילות".הנערות האלה מקצועיות יותר מרובנו - תקשיבו איך הם נשמעות בחזרה:

אבל בלי לצחוק קצת אי אפשר - וזה שיעור הגיה קצר וגם הדרכה על ההבדל בין הדרך הצרפתית והישראלית להגיית האות הא:

הזמן היחיד שהבנות העסוקות הללו יכלו למצוא היה אחרי יום לימודים מלא וחזרות במקהלה עד השעה שש בערב - בגבורה רבה הן הקליטו כמעט ארבע שעות באולפן ההקלטות (ותודה לאבא של נועה שחיכה בסבלנות להסיע אותה הביתה לצור הדסה עד השעה 10 בלילה) - החיוכים בתמונות מוכיחים שסך הכל הן נהנו הנאה מרובה. גם אנחנו!!

ולקינוח - זכריה משעשע את הבנות בקטעי המוזיקה הכלית שבין טרק לטרק. משום מה כל הקליפים הם של יחולל ואנחנו קראנו להן "בנות יהודה" ולא "האיילות המחוללות". מה לעשות - תאלצו לחכות לדיסק!!

מה באמת קורה באולפן

אחרי טענות חוזרות ונשנות מפי זכריה, רות, יואל ודפנה שהם עסוקים, שאין להם זמן לכלום ושהם עובדים 24/7 על הדיסק של נאוה תהילה הוחלט לשלוח כתבת תחקיר אל תוך הסטודיו ולברר, אחת ולתמיד, מה הם עושים שם באמת.
לפניכם התוצאות וכל מילה נוספת מיותרת:

The Esh and Mayim Sisters

האגדה מספרת (זאת אומרת זו אמת, שמעתי במו אזני ממקורות מוסמכים) שיום אחד בשנות השישים, כשהרב שלמה קרליבך הקליט תקליט (ולא דיסק...) הוא הלך ברחוב במנהטן כשלפתע הוא שמע מקהלת נשים שרה בתוך אחת הכנסיות השחורות. הוא נכנס אל תוך הכנסיה והזמין שלוש זמרות להקליט איתו. נדמה לי שבאחד העדכונים שעשו למוזיקה שלו בשנים האחרונות השתמשו באותה הקלטה אבל החליפו את הזמרות השחורות בחליל או משהו כזה.

כשישבנו לעבד את שני השירים שכתב יואל בהשראה שחורה – הרגיי של "ענן וערפל" והבלוז/גוספל של "על המים", ראינו אותם במתכונת דומה – יואל החזן ועונה לו מקהלת נשים. עדיף שחורות. אז נכון שיואל באמת העדיף את נשות דימונה, אבל אנחנו עמדנו על כך שזו ההזדמנות שלנו לשחרר את הנשמה השחורה שלנו ממחבואה האשכנזי ויצאנו לדרך.

האנחנו הדובר כאן הן רות, דפנה ורבקה סייקס (שום קשר ליואל, אבל אמא של מירה ממקהלת הילדים). זכריה בילה לילות כימים ביצירת הרמוניות מקוריות – שהרי בערבי שבתות מן השורה איננו שרים בנוסח זה. ואז הוא התחיל לאמן אותנו, ללללאאאאטטט.

בשלב הזה- לא משהו.

השלב הבא בטרנספורמציה הנדרשת דרש מעבר תרבותי ומנטאלי לאנגלית. אז מייד עשינו "sister bonding" והגדרנו את עצמנו כטריו עם שם התואם את השירים שלנו. אז ליידיז אנד ג'נטלמן קבלו את

The Esh and Mayim Sisters

זכריה הזמין את יואל לאולפן עם הגיטרה כדי להכניס אותנו לראש טוב. אני מבקשת להזהיר את הילדים של רות ורבקה (ואת הילדים העתידיים של דפנה ויואל) – בקליפ הזה אמא ואבא בהחלט עושים בושות.

השלב האחרון כולו מסור לליאו ולפלאי הטכנולוגיה. אחרי שהקלטנו כל קטע שלוש פעמים כשאנו עומדות במקומות שונים באולפן הוא יצר מאיתנו, בקסמיו, מקהלה שלמה.
והנה התוצאה לשיפוטכם. יואל מקליט את קולו ואנחנו עונות מתוך המחשב - (ענן וערפל)

הכליזמרים באים, הכליזמרים באים

זו עומדת להיות רשומה ארוכה יחסית עם הרבה קליפים, אז קחו נשימה. על לכה דודי של דפנה כבר סיפרנו מכמה כיוונים ואתם בודאי כבר יודעים שהוא בנוי ברוחה של טומבלליקה, וטומבלליקה היא שיר כליזמר. אז חזינו בשיר הזה קלרינט, כינור ואקורדיון וכבר התחלנו לחפש המלצות לנגנים במקומות המקובלים, כלומר בקרב חברים או חברי חברים שמנגנים מוזיקת עולם ומתחברים לסגנונות עממיים ממקום אמנותי וכ"ו וכ"ו. האמת היא שאמנם קיבלנו המלצה בדיוק לטריו שכזה, שמנגן כליזמר בניחוח ישן. שלחנו מיילים, השארנו הודעות אבל לא חזרו אלינו מעולם. רצינו להקליט את הכליזמר בשבוע שלאחר מכן ולא היה את מי להקליט...
אז נכנסתי לרשת והקלדתי "כליזמר" והתחלתי לשוטט באתרים מאתרים שונים ולא מצאתי שום דבר שנגע בי. אינני יודעת מדוע דווקא אבל דווקא האתר המאוד צנוע של הכליזמרים הירושלמים (שבפיירפוקס מופיע מעוות לחלוטין אז כדאי שתפתחו אותו באקספלורר) משך את תשומת ליבי ומיהרתי להתקשר ללב, שמאחורי הקבוצה. וכך זכינו לנתח תרבותי ישראלי שעוד לא השתתף בפרוייקט - נגנים דוברי רוסית. (ואל תגידו רוסים, כי יש מי שבא ברוסיה ויש מי שבא מאוקראינה והם מרבים לעקוץ זה את זה על ההבדלים התהומיים ביניהם שכמובן עינינו הערלות לא מבחינות בהם כלל). ולא סתם נגנים, אלא בוגרי אקדמיות ותארים מתקדמים ותזמורות חשובות.

החזרות וההקלטות עם השלישיה היו חוויה מוטרפת לגמרי. זו הייתה התנסות של גישור בין שלוש תרבויות וארבע שפות. זכריה הצרפתי, אנחנו הצברים, ושלושת העולים הותיקים שמדברים ביניהם רק רוסית (למרות שהעברית שלהם בסדר גמור) וקצת אנגלית לגישור. תוסיפו לזה הבדלי השקפות מוזיקליים ואופי חזק ותקבלו דרמה קומית מושלמת.
אבל נתחיל באיכות. שלחנו לשלישיה שני שירים, גם את לכה דודי ןגם את "יחולל אילות" וסיפרנו להם מה אנחנו רוצים. מסתבר שאלכס, האקורדיוניסט, הוא המעבד המוזיקלי והוא כתב את כל קטעי הסולו של השלישיה. השניים האחרים, בעלי השכלה קלאסית, מנגנים רק מתווים, כך שאלכס הוא המגשר בין הרעיונות שלנו לנגינה שלהם.
והנה החזרה הראשונה בה הם מציגים לנו מה שהם כתבו עוד לפני כל עריכה ושפצור. תראו איזה יופי:

התגובה של דפנה אחרי הנגינה הייתה: בשביל מה צריך בכלל לשיר? שניתן להם לנגן וזהו!!
אבל זכריה, שכבר ראה נגנים מקצועיים בחייו, ממשיך לפי התכנית של העיבוד והוא מנסה בסבלנות רבה ובעברית להסביר להם את התכנית שלו. עד עכשיו היה לנו דיבור עם לב, המארגן של הקבוצה, הצעיר, הצנוע והתקשורתי מכולם, בוגר האקדמיה בירושלים, אבל עכשיו התחלנו לשמוע את קולו של וולדימיר (שהחברים קוראים לו וולודיה) שהוא, כנראה, בעל הרזומה הכי רציני כנגן כינור, יש לו השקפות מאוד מוצקות על מה ראוי ולא ראוי מבחינה מוזיקלית. דבר ראשון הוא חולק על הדרך בה אנחנו מתחילים את השיר. "אתם רוצים להיות כמו צוענים או כמו מוזיקה רצינית?" הוא שואל. "כמו צוענים" אנחנו עונים. וולדימיר מתבלבל לרגע, אבל לא איש כמוהו ישמור את דעותיו לעצמו לאורך זמן. את הקליפ הזה אצטרך לתמלל עבורכם ואפשר לכנותו "איך להעליב (או להצחיק) שני אנשים במשפט אחד".

זכריה:זה בלי קלרינט, או קיי? ואחר כך, זה חשוב, זה כולם... (כותב על הדף)

וולדימיר (לא מקשיב ומדבר אל דפנה ויואל) הוא קתוליק, זה כמו רבי.

דפנה: כמו רבי?

וולדימיר: כמו רבי,הוא לא יודע, הוא כמו רבי!

זכריה (בשלו, לא שומע את הדיון שנערך מעליו): ואתה זוכר שאחרי ה"בואי כלה" יש שתי תיבות...

וולודויה: ככה הם, לא יודעים שום דבר.

דפנה: נחנקת מצחוק

לב (מתרגם) רק רבנים רק רבנים

דפנה: צוהלת ומצביעה על (הרב) רות...

חצי שעה לאחר מכן אנחנו מציגים לוולודיה את אחת הדרכים לסיים את "יחולל איילות " זה ממש לא מוצא חן בעיניו. כאן לא אתמלל את כל השיחה אלא רק כמה משפטי מפתח:

מה זה "צ'אק"

זה יהיה זבל

אבל הוא צודק – הוא אבא הוא צודק...

חיכינו לכליזמרים באולפן בחיל ורעדה, אבל האולפן הוא כמו מקדש, הוא משפיע על כולם. לב, סשה, וולודיה , נגנים מצויינים ומקצועיים ישבו מייד לעבודה והתחילו לנגן. ובכל זאת היינו זקוקים לאיזשהו תיווך בין המקצועיות שלהם והרוח שלנו. והרוח שלנו התלבשה מייד בדמותה של דפנה, שפרצה בסערה אל האולפן, לשמחתם הרבה של השלושה:

לקראת סיום ההקלטות זכריה ביקש קטע של אילתור בקלרינט. אלכס ישב וכתב על המקום קטע מקסים וזכריה, שלמד מדפנה, נכנס לאולפן וניצח על הקטע האילתורי בעוד אלכס משגיח מן הצד.

בהפסקה התחברנו ושמענו מהם על המשפחה והילדים ועל העבודה המוזיקלית שלהם. אבל כשמדובר בוולודיה גם לחברות יש גבולות. כשזכריה ביקש להרים את הכינור שלו (זכריה גם הוא כנר, כידוע) הוא קפץ ממקומו כנשוך נחש. לאף אחד חוץ ממנו אסור לגעת בכינור זה ששווה מאות אלפי דולרים...
אבל שלא תבינו אותנו לא נכון - הייתה אחלה חוויה ותוצאות מדהימות וכל מי שרוצה שלישית כליזמר לחתונה שלו - או רביעיה קמרית - שווה!!