אלון פנר - בס

השילוב של הקלטות באולפן ונקיונות פסח לא משאיר יותר מידי זמן לכתיבת בלוגים אבל פטור בלא כלום אי אפשר. השלב הבא בהקלטות מרובדות הוא הבס. כמו שזכריה אמר הבס הוא כמו אבא רחום שמחבק את הניגונים ותומך בהם. לא כל אחד מצליך לשמוע את הקולות הנמוכים האלו וברוב המקרים מנמיכים אותם בבלאנס הסופי עד שכמעט אי אפשר לשמוע אותם - אבל הבס הוא השורשים! בכל הניגונים למעט "עמודי הענן" השתמשנו בבס - והנגן שמצאנו, אלון פנר, מציאה כשרה בעליל.

כדי לתת לכם מטעמו של הבס - הנה "ארבעים שנה" בבס בלבד- בלי קולות או גיטרה.

כמה דברים שלמדנו על אלון:
המשפחה שלו חילונית גמורה עוד מתקופת ההשכלה
הוא בחיים שלו לא היה בקבלת שבת - ולא שמע על לכה דודי
את "שלום עליכם" הוא דווקא מכיר - אבל לא מהבית
הוא מתחתן בקיץ (מזל טוב) בחופה וקידושין כדת וכדין
הוא השתתף איתנו ברצון ובכוונה גמורה במעגל התפילה שבו אנו פותחים כל סשן
הוא הבסיסט החדש של "חם ומחמם"

ואולי המגניב מכולם (ומתחרה עם סיפורי בית הכנסת של קובי)
במשך שבע השנים האחרונות בנה אלון קריירה של נגן מקצועי- נגן אולפן, חתונות, בר מצוות, להקות. אבל החיים העמוסים של מוזיקאי עייפו אותו. נמאס לו לא להיות בבית חמישה ערבים בשבוע.
אז כדי להקל על עצמו הוא החליט לשנות כיוון והלך ללמוד משהו חדש

רפואה!!!

די נגנבנו - הישר מהאולפן אלון נסע לבחינה בבית הספר לרפואה. אם הוא ימשיך היות מרוכז ורגוע ככה גם בעתיד אנחנו חושבים שיצא ממנו רופא מצוין.

בקליפ הזה יואל מספק קולות של עוד




וכאן אפשר לשמוע את הבס בלכה דודי של יואל

שיוויתי

השיוויתי היא יצירת אמנות יהודית המבוססת על הפסוק מתהלים: "שִויתי י‑ה‑ו‑ה לנגדי תמיד" (שם ט"ז, ח') ומהווה כלי מדיטטבי להתבוננות ולהנכחה אלוהית. האולפן הוא מקום שבו דברים צריכים להתבצע – לא מקום שבדרך כלל מיועד לתפילה. ואנחנו רצינו להכניס את התפילה אל תוך האולפן ותמיד להזכיר לעצמנו שאנחנו שרים לאלוהים – לא למיקרופון, לא לטכנאי ולא למפיק. אז הבאנו לאופן שיוויתי שייצר הרבי זלמן שחטר – שלומי, הסבא הרוחני של רבים מאיתנו. זו שיוויתי שבה שם י-ה-ו-ה- מופיע מלמעלה למטה – מקביל לגוף אנושי – רגליים, עמוד השדרה, ידיים וראש.

בקבלה מקבילים את אותיות שם ה' לחלוקה הארכיטיפית – אבא, אמא בן ובת. היוד העליונה היא חכמה – אבא, ההא העליונה היא בינה – אמא. הואו היא הקדוש ברוך הוא וההא התחתונה שכינה. מדהים איך שלא שמנו לב עד אתמול שאנחנו משקפים באופן מטפורי את ארבעת הפרצופים האלה. האב זכריה מייצג את חכמה, הוא ראש הפרוייקט והמחשבה שמאחוריו. הרב רות את בינה, אמא – היא זו שמתרגמת ומתווכת בין אבא ובין הילדים, היא זו שדואגת שכולם יאכלו, וינוחו ויתאמנו וידעו מה תפקידם, ומפשרת ומגשרת ומיילדת את הפרויקט. יואל ודפנה, האמנים הצעירים, משקפים את הקדוש ברוך הוא והשכינה. הם מבטאים את עצמם בתוך העשייה - ביצירתיות, בכתיבת הלחנים בשירה ובנגינה. אגב, בלא תכנון מראש, לאחר שבחרנו את השירים לדיסק גילינו איזון מושלם בין הקב"ה והשכינה – שמונה שירים של דפנה ושמונה של יואל!

אתמול החלטנו לקבל על עצמנו במודע ובחיוך את התפקידים האלה וצבענו את השיוויתי יחד- כל אחד ואחת את האות שלו או שלה – ואת הרקע יחד.

והנה השיוויתי במקום כבודה באולפן

כלי הקשה - קובי הגואל

קובי הוא קוסם של כלי הקשה אתניים בגוון מזרחי. הוא גם אחד המורים של יואל. מוזיקאי מקצועי ויצירתי עם ראש אחלה שמנגן על המון כלים שונים ומשונים. השמעתם מעודכם על זאר? על ריק? על קנג'ירה? ניסינו כל מיני תופים וכלי הקשה שונים כדי למצוא מה מתאים לכל שיר. גילינו לתוף הכי קטן (הקנג'ירה) הצליל הכי רחב...
בהרבה שירים קובי הקליט כמה טרקים בכלים שונים ואנחנו נשלב אותם יחד לקבלת מרקם עשיר יותר. בשירים המהירים יותר נראה כאילו יש לו עשרים אצבעות.

ועוד אחת

בוידאו הזה קובי מתארגן ל"לכה דודי" של יואל ומזמר אותו לעצמו (בעוד אנחנו נמצאים מעבר למחיצת הזכוכית) מן הזכרון בגירסה מקורית משלו. מה שמייד עורר את חשדנו שמדובר בילד שגדל בסביבת תפילה. התחקיר שלנו העלה כמה וכמה ממצאים מפתיעים על קובי ועל חוויות ילדותו בבית הכנסת הסלוניקאי (לא היה לו מושג שצילמנו בוידאו).

הרבה פעמים מקליטים כמה טייקים עד שמבסוטים מן התוצאה הסופית. אבל לא התפלאנו שההקלטה של "שלום עליכם", עם כל המלאכים שהביאה עמה, הייתה פשוט מדהימה בטייק אחד.


לא כל הרגעים בסטודיו קלים וכייפים. יש גם מתח. זה אתגר לא פשוט. אבל כמובן תמונות יש רק מן הרגעים הטובים (ומעט מאוד של רות, הצלמת)

וגם לזכריה יש רגע של נחת (צולם בזמן הקלטה)

מה זה "גייד"

ה"גייד" הוא כמו חוט מכליב, או שרטוט בעפרון, שפורמים או מוחקים אחר כך. מדובר בהקלטה ראשונית באיכות לא מדויקת לפי התוכנית ששירטטנו מראש, כדי שלמתופף, לבסיסט ולשאר כלי הנגינה תהיה הדרכה באוזניות.

בשלב הראשון הקלטנו את יואל מנגן את האקורדים הבסיסיים של כל השירים.

בשלב השני הקלטנו שירה פשוטה על גבי האקורדים. את הוידאו הקצרצר הזה צילמתי מתוך החדר של הטכנאי- זכוכית כפולה מפרידה בינו לבין האולפן ספון העץ (טוב לאקוסטיקה). רואים את דפנה שרה "שמעה", את יואל מעודד ומראה לה את מקומה בתוכנית (באמצעות "יד" של קריאת התורה...) ואת זכריה משתקף בזכוכית ומנצח - ונדמה לי שהוא גם שר איתה.

וזו שורה מ"הוד והדר" והפעם אני משתקפת בזגוגית (וכך אתם יודעים שזה לילה...).

נכנסים לאולפן

מטרת הבלוג הזה לשתף אתכם/ן, חברי הקהילה, בתהליך הפקת הדיסק של המוזיקה שלנו לקבלת שבת. השבוע נכנסנו לאולפן ושלחנו לכולכם מכתב לגיוס כספים, אבל תהליך ההפקה הוא קצת כמו הריון, סמוי מן העין, ואני רוצה מאוד שתרגישו כחלק מן הפרוייקט - וזו מטרתו של הבלוג הזה. אל תצפו לתובנות מעמיקות - הבלוג הזה ידווח בזמן אמת (פחות או יותר) על מה שקורה מאחרי הקלעים של הפקת הדיסק של נאוה תהילה !!

קצת היסטוריה (נעמיד פנים שהתחלנו לפרסם את הבלוג לפני כמה חודשים.)
התחלנו להתכנס לתפילות בערב שבת פרשת שירה תשס"ה. רצינו ליצור מרחב שבו תפילה היא מרגשת, רלוונטית ומחוברת לשכינה ולדרמה המקסימה של קבלת שבת. את השם "נאוה תהילה" אימצנו במשך הזמן. החזון שלי היה ליצור מקום שבו נוכל להתנסות בדרכים שונות של תפילה, בלי להרגיש מחוייבים למטבע מסויים, אבל תוך כדי הבנה עמוקה והתחברות לזרימה של מהלך קבלת השבת המסורתית.
במשך הזמן חברו אל הרב רות גן קגן, מייסדת הקהילה, כמה מוזיקאים וקבלות השבת שלנו התחילו לקבל דגש של מוזיקה. ואז התחילו להגיע הניגונים. בשנתיים האחרונות אנחנו מלחינים המון ניגונים לקבלת שבת, וכל מפגש שלנו שונה ומפתיע. הניגונים תמיד מצטרפים למסע רוחני שמשתנה משבת לשבת לפי פרשת השבוע, או זמני השנה.
בשנתיים האחרונות התגבש אצלנו צוות מוביל של בעלי תפילה, ויחד עם הרב רות מובילים את התפילות דפנה רוזנברג ויואל סייקס.
אם גלשתם אל הבלוג הזה במקרה תוכלו לבקר באתר של נאוה תהילה כדי לקרוא על מה שקורה בקהילה.

במשך הזמן פניתם אלינו כל הזמן בשאלה אם המנגינות שלנו קיימות בדיסק. גם מבקרים מחו"ל התחילו לשאת את הניגונים שלנו לקהילות שלהם ומיילים מגיעים אלינו לעיתים תכופות בשאלה איפה אפשר להשיג את המוזיקה. התחלנו להיפגש באופן קבוע לחזרות כדי להתחיל ולהתבשל ברעיון. היה כיף להיפגש ולנגן אבל לאחר חודשים מספר הבנו שאין לנו מספיק יכולת מקצועית כדי להפיק דיסק. זנחנו את הרעיון והמשכנו לכתוב מוזיקה חדשה...

באמצע טבת (סוף דצמבר) התחלנו להרגיש שוב את הדחיפה להקליט דיסק. הפעם היא לא הגיעה רק מאנשים בקהילה אלא, כך הרגשנו, מהשם יתברך. "נו" הוא אמר בלב שלנו. "עד מתי תחכו?" ישבנו והתפללנו. "אנחנו לא מסוגלים להרים את הפרויקט הזה לבד" אמרנו, "אנחנו צריכים מפיק מוזיקלי", אבל לא סתם אחד, יש לנו שלוש בקשות: האחת, שהמפיק יהיה מישהו שמחובר רוחנית למה שאנחנו עושים, השנייה, שיהיה מקצועי (די בשלושה מתחילים לפרויקט אחד), והשלישית – שיהיה לנו נעים לעבוד ביחד כדי שנוכל לשמור על האווירה הטובה של החזרות שלנו... הקדוש ברוך הוא שמע לתפילתנו ועוד באותו הערב קיבלה הרב רות טלפון מהאב זכריה, אחד המתפללים הקבועים שלנו וכומר מקהילת בני האושר, הקבוצה הקתולית שהייתה עימנו מתחילת דרכנו. קבוצת בני האושר (הביאטיטיודז) שהמנזר שלנו נמצא באמאוס ליד לטרון היא קהילה קתולית בין -לאומית ששמה דגש על השורשים היהודים של הנצרות. בכל המרכזים שלהם בעולם הם חוגגים את השבת ומתפללים קבלת שבת, שרים ורוקדים ניגונים יהודיים. האב זכריה התקשר לספר לי שיש ביקוש בקהילה הבינלאומית שלהם לניגונים חדשים לכבוד שבת, "האם יש אפשרות שיוכלו לעשות משהו עם המוזיקה של נאוה תהילה???"

אתם יכולים לתאר לעצמכם את הצחוק שפרץ מפינו.

במהרה למדנו שהאב זכריה, שכבר מזמן מגיע בקביעות לתפילות שלנו עם כינורו היה בעברו נגן של מוזיקה אירית. באמתחתו דיסקים למכביר, הוא מנגן כינור, גיטרה ומנדולינה, והוא מעבד מוזיקלי ומנצח מקהלות. וכך זכינו בכל מה שביקשנו בתפילתנו ועוד למעלה מזה, משום שכמונו גם האב זכריה עובד בהתנדבות.

בוידאו הזה זכריה הצטרף לראשונה לחזרות שלנו, אתם יכולים לראות אותו רושם הערות ל"לכה דודי"- עד שכבר לא יכול היה להתאפק והוציא את הכינור...

מינואר התחלנו להיפגש כשלוש פעמים בשבוע כדי לעבד את הניגונים. חווית האזנה לדיסק שונה מחוויה של תפילה בקהילה – מלאכת העיבוד ארוכה וקשה - הרבה יותר נעים לשבת ולנגן בכיף. את העיבוד עשינו ביחד, כשאנחנו מתפללים בתחילת ובסיום כל פגישה, זו באמת עבודת השם שלנו. והייתה הרבה עבודה!!

במחצית אדר א' נסענו למנזר של זכריה באמאוס לשלושה ימים של ריטריט ועבודה מרוכזת כדי לסיים את כל העיבודים. המנזר מצוי בשטחו של פרק קנדה והיה פשוט מקסים לשבת שם בינות לפרחי הבר.

שם סיימנו את עיקר העיבודים וזכינו לראות את זכריה בגלימת "שמע ישראל" שלו.

שם,בג'אם של חצות הלילה נולד גם בלוז אדר שלנו...

וכל זה כדי להגיע ליום הגדול- לאולפן.

האולפן שלנו נקרא "סטודיו 1" והוא ממוקם באזור המוסכים בתלפיות. בעל האולפן וטכנאי ההקלטה הוא ליאו הרגוע - כאן בפעולה.

בתוך האולפן אנחנו מציבים בכל פעם "שיויתי", כדי שנזכור למי אנחנו שרים.

אחרי שתכננו כל ניגון לפרטי פרטיו אנחנו נקליט אותו בשכבות, כמו שקפים זה על זה. בשלב הראשון מקליטים גרסה בסיסית של האקורדים והשירה למדריך הנקרא "גייד" בעגה המקצועית. על הגייד הזה יוקלטו כל שאר השכבות.