קצת היסטוריה (נעמיד פנים שהתחלנו לפרסם את הבלוג לפני כמה חודשים.)
התחלנו להתכנס לתפילות בערב שבת פרשת שירה תשס"ה. רצינו ליצור מרחב שבו תפילה היא מרגשת, רלוונטית ומחוברת לשכינה ולדרמה המקסימה של קבלת שבת. את השם "נאוה תהילה" אימצנו במשך הזמן. החזון שלי היה ליצור מקום שבו נוכל להתנסות בדרכים שונות של תפילה, בלי להרגיש מחוייבים למטבע מסויים, אבל תוך כדי הבנה עמוקה והתחברות לזרימה של מהלך קבלת השבת המסורתית.
במשך הזמן חברו אל הרב רות גן קגן, מייסדת הקהילה, כמה מוזיקאים וקבלות השבת שלנו התחילו לקבל דגש של מוזיקה. ואז התחילו להגיע הניגונים. בשנתיים האחרונות אנחנו מלחינים המון ניגונים לקבלת שבת, וכל מפגש שלנו שונה ומפתיע. הניגונים תמיד מצטרפים למסע רוחני שמשתנה משבת לשבת לפי פרשת השבוע, או זמני השנה.
בשנתיים האחרונות התגבש אצלנו צוות מוביל של בעלי תפילה, ויחד עם הרב רות מובילים את התפילות דפנה רוזנברג ויואל סייקס.
אם גלשתם אל הבלוג הזה במקרה תוכלו לבקר באתר של נאוה תהילה כדי לקרוא על מה שקורה בקהילה.
במשך הזמן פניתם אלינו כל הזמן בשאלה אם המנגינות שלנו קיימות בדיסק. גם מבקרים מחו"ל התחילו לשאת את הניגונים שלנו לקהילות שלהם ומיילים מגיעים אלינו לעיתים תכופות בשאלה איפה אפשר להשיג את המוזיקה. התחלנו להיפגש באופן קבוע לחזרות כדי להתחיל ולהתבשל ברעיון. היה כיף להיפגש ולנגן אבל לאחר חודשים מספר הבנו שאין לנו מספיק יכולת מקצועית כדי להפיק דיסק. זנחנו את הרעיון והמשכנו לכתוב מוזיקה חדשה...
באמצע טבת (סוף דצמבר) התחלנו להרגיש שוב את הדחיפה להקליט דיסק. הפעם היא לא הגיעה רק מאנשים בקהילה אלא, כך הרגשנו, מהשם יתברך. "נו" הוא אמר בלב שלנו. "עד מתי תחכו?" ישבנו והתפללנו. "אנחנו לא מסוגלים להרים את הפרויקט הזה לבד" אמרנו, "אנחנו צריכים מפיק מוזיקלי", אבל לא סתם אחד, יש לנו שלוש בקשות: האחת, שהמפיק יהיה מישהו שמחובר רוחנית למה שאנחנו עושים, השנייה, שיהיה מקצועי (די בשלושה מתחילים לפרויקט אחד), והשלישית – שיהיה לנו נעים לעבוד ביחד כדי שנוכל לשמור על האווירה הטובה של החזרות שלנו... הקדוש ברוך הוא שמע לתפילתנו ועוד באותו הערב קיבלה הרב רות טלפון מהאב זכריה, אחד המתפללים הקבועים שלנו וכומר מקהילת בני האושר, הקבוצה הקתולית שהייתה עימנו מתחילת דרכנו. קבוצת בני האושר (הביאטיטיודז) שהמנזר שלנו נמצא באמאוס ליד לטרון היא קהילה קתולית בין -לאומית ששמה דגש על השורשים היהודים של הנצרות. בכל המרכזים שלהם בעולם הם חוגגים את השבת ומתפללים קבלת שבת, שרים ורוקדים ניגונים יהודיים. האב זכריה התקשר לספר לי שיש ביקוש בקהילה הבינלאומית שלהם לניגונים חדשים לכבוד שבת, "האם יש אפשרות שיוכלו לעשות משהו עם המוזיקה של נאוה תהילה???"
אתם יכולים לתאר לעצמכם את הצחוק שפרץ מפינו.
במהרה למדנו שהאב זכריה, שכבר מזמן מגיע בקביעות לתפילות שלנו עם כינורו היה בעברו נגן של מוזיקה אירית. באמתחתו דיסקים למכביר, הוא מנגן כינור, גיטרה ומנדולינה, והוא מעבד מוזיקלי ומנצח מקהלות. וכך זכינו בכל מה שביקשנו בתפילתנו ועוד למעלה מזה, משום שכמונו גם האב זכריה עובד בהתנדבות.
בוידאו הזה זכריה הצטרף לראשונה לחזרות שלנו, אתם יכולים לראות אותו רושם הערות ל"לכה דודי"- עד שכבר לא יכול היה להתאפק והוציא את הכינור...
מינואר התחלנו להיפגש כשלוש פעמים בשבוע כדי לעבד את הניגונים. חווית האזנה לדיסק שונה מחוויה של תפילה בקהילה – מלאכת העיבוד ארוכה וקשה - הרבה יותר נעים לשבת ולנגן בכיף. את העיבוד עשינו ביחד, כשאנחנו מתפללים בתחילת ובסיום כל פגישה, זו באמת עבודת השם שלנו. והייתה הרבה עבודה!!
במחצית אדר א' נסענו למנזר של זכריה באמאוס לשלושה ימים של ריטריט ועבודה מרוכזת כדי לסיים את כל העיבודים. המנזר מצוי בשטחו של פרק קנדה והיה פשוט מקסים לשבת שם בינות לפרחי הבר.
שם סיימנו את עיקר העיבודים וזכינו לראות את זכריה בגלימת "שמע ישראל" שלו.
שם,בג'אם של חצות הלילה נולד גם בלוז אדר שלנו...
וכל זה כדי להגיע ליום הגדול- לאולפן.
האולפן שלנו נקרא "סטודיו 1" והוא ממוקם באזור המוסכים בתלפיות. בעל האולפן וטכנאי ההקלטה הוא ליאו הרגוע - כאן בפעולה.
בתוך האולפן אנחנו מציבים בכל פעם "שיויתי", כדי שנזכור למי אנחנו שרים.
אחרי שתכננו כל ניגון לפרטי פרטיו אנחנו נקליט אותו בשכבות, כמו שקפים זה על זה. בשלב הראשון מקליטים גרסה בסיסית של האקורדים והשירה למדריך הנקרא "גייד" בעגה המקצועית. על הגייד הזה יוקלטו כל שאר השכבות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה