שיוויתי

השיוויתי היא יצירת אמנות יהודית המבוססת על הפסוק מתהלים: "שִויתי י‑ה‑ו‑ה לנגדי תמיד" (שם ט"ז, ח') ומהווה כלי מדיטטבי להתבוננות ולהנכחה אלוהית. האולפן הוא מקום שבו דברים צריכים להתבצע – לא מקום שבדרך כלל מיועד לתפילה. ואנחנו רצינו להכניס את התפילה אל תוך האולפן ותמיד להזכיר לעצמנו שאנחנו שרים לאלוהים – לא למיקרופון, לא לטכנאי ולא למפיק. אז הבאנו לאופן שיוויתי שייצר הרבי זלמן שחטר – שלומי, הסבא הרוחני של רבים מאיתנו. זו שיוויתי שבה שם י-ה-ו-ה- מופיע מלמעלה למטה – מקביל לגוף אנושי – רגליים, עמוד השדרה, ידיים וראש.

בקבלה מקבילים את אותיות שם ה' לחלוקה הארכיטיפית – אבא, אמא בן ובת. היוד העליונה היא חכמה – אבא, ההא העליונה היא בינה – אמא. הואו היא הקדוש ברוך הוא וההא התחתונה שכינה. מדהים איך שלא שמנו לב עד אתמול שאנחנו משקפים באופן מטפורי את ארבעת הפרצופים האלה. האב זכריה מייצג את חכמה, הוא ראש הפרוייקט והמחשבה שמאחוריו. הרב רות את בינה, אמא – היא זו שמתרגמת ומתווכת בין אבא ובין הילדים, היא זו שדואגת שכולם יאכלו, וינוחו ויתאמנו וידעו מה תפקידם, ומפשרת ומגשרת ומיילדת את הפרויקט. יואל ודפנה, האמנים הצעירים, משקפים את הקדוש ברוך הוא והשכינה. הם מבטאים את עצמם בתוך העשייה - ביצירתיות, בכתיבת הלחנים בשירה ובנגינה. אגב, בלא תכנון מראש, לאחר שבחרנו את השירים לדיסק גילינו איזון מושלם בין הקב"ה והשכינה – שמונה שירים של דפנה ושמונה של יואל!

אתמול החלטנו לקבל על עצמנו במודע ובחיוך את התפקידים האלה וצבענו את השיוויתי יחד- כל אחד ואחת את האות שלו או שלה – ואת הרקע יחד.

והנה השיוויתי במקום כבודה באולפן